ישראל היא מדינה קטנה. לכן, חלקה היחסי מתוך כלל פליטות גזי החממה בעולם הוא קטן. אך מכיוון ששינוי האקלים הוא תופעה עולמית, שהשפעותיה אינן פוסחות על אף מדינה, ישראל מושפעת כבר היום ממשבר האקלים, והיא צפויה להיות מושפעת ממנו עוד יותר בעתיד. יתרה מכך: אגן הים התיכון, שלחופיו שוכנת ישראל, נחשב לפגיע במיוחד להשפעות שינוי האקלים.
עלייה של 1.4 מעלות צלזיוס
הנתונים הנאספים בתחנות המדידה בישראל מראים שהטמפרטורה הממוצעת בישראל עולה בקצב גבוה מהממוצע בעולם. הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בין השנים 1950-2017, לעומת עלייה בטמפרטורה העולמית של 0.9 מעלות צלזיוס מאז תחילת המדידות לפני כ-150 שנה. חלק ניכר מעליית הטמפרטורה בישראל נרשם בשלושת העשורים האחרונים.
מגמה זו צפויה להימשך. על פי תחזיות השירות המטאורולוגי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להמשיך ולעלות עד שנת 2050 בעוד כ-0.9 מעלות בתרחיש האופטימי, ובכ-1.2 מעלות בתרחיש הפסימי. עלייה זו תורגש בעיקר בקיץ, ותתבטא בגידול במספר הימים והלילות החמים.
על פי תחזיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) עבור אזורנו, עד סוף המאה ה-21 צפויה הטמפרטורה הממוצעת לעלות ב-2-2.7 מעלות צלזיוס.
משבר האקלים גורם גם להפחתה בכמויות המשקעים בישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמה מגמה של הפחתה בכמות הגשמים הכללית, כולל רצף של חמש שנות בצורת בצפון הארץ בין השנים 2013-2018. על פי המודלים האקלימיים צפויה כמות המשקעים להמשיך לפחות. לצד המשך גידול האוכלוסייה והעלייה בביקוש למים, צפויה מגמה זו להשפיע על החקלאות ועל משק המים.
בצורת, סופות והצפות
שינוי האקלים באזורנו לא מתבטא רק בעליית הטמפרטורה הממוצעת ובירידה בכמות הגשמים. אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו גלי חום וסופות גשם חזקות, צפויים להיות עוצמתיים ותדירים יותר. בתקופה שבין 200 ל-2020 חל גידול מובהק בשכיחות גלי החום, שבהם הטמפרטורה היומית עולה על הממוצע ב-6 מעלות צלסיוס במשך 3 ימים רצופים בחודשי הקיץ.
בחורף 2019-2020 נמדדו מספר אירועי גשם קיצוניים, שבחלקם נשברו שיאי גשם. אירועים אלה גבו גם קורבנות בנפש. אי-אפשר לקשור אירוע גשם בודד למשבר האקלים; כדי לבדוק קשר כזה, צריך לבדוק את תדירות הופעת אירועי הקיצון לאורך עשרות שנים ולהשוות לשנים האחרונות. לפי הידוע כיום, לא נצפתה מגמה מובהקת כזו. עם זאת, על פי התחזיות, המגמה המסתמנת היא של התרבות והחרפת אירועי הקיצון באזורנו לקראת אמצע וסוף המאה ה-21.
מדיניות ויעדים רשמיים
ישראל חתמה על אמנת פריס והתחייבה להורדת פליטות פחמן וגזי יממה. בשנת 2016, פרסם המשרד להגנת הסביבה תכנית פעולה ובה היעדים אשר הממשלה התחייבה להם בהחלטה מס. 542 מיום 20.9.2015 (מסמך בעברית | מסמך באנגלית).
בינואר 2020 החלה רשות החשמל, בתיאום עם שר האנרגיה, לבחון את העלאת יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% ב-2030. רשות החשמל פרסמה קול קורא להתייחסות הציבור להצעה זו.
מקורות
מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל (2016), השירות המטאורולוגי הישראלי
תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית
Israel National Plan for Implementation of the Paris Agreement
רשות החשמל – קול קורא להתייחסות הציבור בנושא יעדי ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030
