אקלים כדור הארץ חווה שינויים טבעיים במהלך ההיסטוריה. ב-650,000 השנים האחרונות לבדן התרחשו 7 תקופות קרח, האחרונה שבהן הסתיימה לפני כ-11,000 שנה, אז החל לשרור בכדור הארץ האקלים המוכר לנו בתקופה המודרנית. שינויי האקלים ההיסטוריים התרחשו ככל הנראה כתוצאה משינויים קלים במסלולו של כדור הארץ סביב השמש, שהשפיעו על כמות הקרינה שהגיעה אליו.
עם זאת, שינוי האקלים שאנו חווים כעת הוא חסר תקדים וייחודי, מפני שהגורם לו הוא פעילות האדם, ומשום שהוא מתרחש בקצב גבוה יותר מבעבר – פי עשרה מהר יותר מהתחממויות היסטוריות של כדור הארץ.
נתונים שנאספו במשך עשרות שנים על ידי לוויינים ותחנות מדידה יבשתיות וימיות מעידים בלא צל של ספק על השינויים שחלו באקלים כדור הארץ ב-150 השנים האחרונות, החל מהעידן התעשייתי.
עלייה דרמטית של מעלה אחת
פני השטח של כדור הארץ התחממו ב-0.9 מעלות צלזיוס בממוצע לעומת העידן הטרום-תעשייתי (אמצע המאה ה-19), כתוצאה מעלייה בשיעור הפחמן הדו-חמצני וגזי חממה נוספים באטמוספירה. עיקר ההתחממות נרשמה החל משנות ה-70 של המאה העשרים. מאז, כל עשור היה חם יותר מקודמו, וחמש השנים החמות ביותר שנרשמו הן חמש השנים האחרונות, 2015-2019.
על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שהוא הגוף האמון על חקר שינוי האקלים בעולם והנגשתו למקבלי ההחלטות, הטמפרטורה הממוצעת בעולם צפויה לעלות לפחות ב-2 מעלות צלזיוס בממוצע עד סוף המאה ה-21, לעומת הטמפרטורה בעידן הטרום-תעשייתי. בדוח מיוחד שהוציא הפאנל בסוף שנת 2018, הדגישו החוקרים את הצורך בעצירת ההתחממות על סף של 1.5 מעלות, על מנת למנוע נזקים עצומים ובלתי הפיכים.
לצד העלייה בטמפרטורה הממוצעת, נמדדים ברחבי העולם אירועי אקלים קיצוניים חמורים ורבים יותר. התופעה משתנה מאזור לאזור, אך בהכללה ניתן לומר שנרשמים ימים רבים יותר שבהם יש עומס חום קיצוני, ומתמעטים ימי הקור. כמו כן, מתרבים אירועי הגשם הקיצוניים, שבהם מומטרות כמויות גדולות של גשם על פני זמן קצר.
ים חם
לא רק השטח היבשתי של כדור הארץ מושפע משינוי האקלים: גם השכבה העליונה של מי האוקיינוסים התחממה בעשרות השנים האחרונות, בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בעשור, ובסך הכל בכמעלת צלזיוס אחת במאה השנים האחרונות. למגמה הזו יש השפעות מרחיקות לכת: התחממות הים גורמת להמסת מוגברת ולקריסה של מדפי קרח ימיים באנטרקטיקה ובגרינלנד, מה שצפוי להגביר את קצב זרימת הקרח היבשתי שם אל הים ואת קצב עליית מפלס פני הים. כמו כן, התחממות הים גורמת להתרחבות הים ולהגדלת נפחו, מה שתורם עוד לעלייה במפלס פני הים. פני הים בעולם עלו מ-1993 בקצב של כ-3.3 מ"מ בממוצע בשנה, ובסך הכל, משנת 1880 עלו פני הים בכ-22 ס"מ.
בנוסף לכך, האוקיינוסים בעולם סופחים חלק מהפחמן הדו-חמצני העודף באטמוספירה (כ-2 מיליארד טון בשנה), דבר שגורם לעלייה ברמת החומציות שלהם. רמת החומציות בחלק העליון של מי האוקיינוסים עלתה בעשורים האחרונים בכ-30 אחוז. כמו כן, מים חמים יותר מסוגלים להכיל בתוכם פחות חמצן מומס, וכך ירדה כמות החמצן הכללית באוקיינוסים ב-50 השנים האחרונות בשני אחוזים. התפוצה של אזורים דלי חמצן או ללא חמצן בקרקעית הים צפויה גם היא להמשיך ולהתרחב.
הקרח נעלם
אזורי הקטבים הם האזורים הרגישים ביותר להשפעות שינוי האקלים, מפני שכל התחממות קלה שלהם יוצרת "אפקט דומינו" שמשפיע בעצמו על המשך התחממות כדור הארץ. בחודש פברואר 2020 נמדדה בקצה יבשת אנארקטיקה, הקרובה לקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בה אי פעם, 18.3 מעלות צלזיוס.
עדות משמעותית לשינוי האקלים העולמי היא הצטמצמותן של כיפות הקרח בקטבים. שתי כיפות הקרח, בגרינלנד שבאזור הארקטי ובאנטארקטיקה שבקוטב הדרומי, מכילות ביחד יותר מ-99 אחוז מהמים המתוקים הקפואים על פני היבשה. החל משנות השבעים של המאה העשרים עולה בהתמדה קצב ההמסה של כיפות הקרח לעומת קצב צבירת הקרח בהן, והשתיים מאבדות מאות מיליארדי טונות של קרח מדי שנה. החל מ- 2002 נצפית מגמת החרפה בקצב ההמסה, וכיפות הקרח מאבדות 127 מיליארד טון קרח בממוצע בשנה בגרינלנד ו-286 מיליארד טון קרח בממוצע בשנה באנטארקטיקה. תהליך זה של המסת קרח יבשתי תורם משמעותית לעליית פני הים.
השינוי ניכר גם בהצטמצמות הקרח הימי – שכבת מי האוקיינוסים הקפואה שמכסה את פני הים באזורים שמסביב לקטבים. לשכבה זו חשיבות רבה במיתון האקלים העולמי, שכן בשל צבעה הלבן היא מחזירה לאטמוספירה כ-80 אחוז מקרינת השמש שפוגעת בה. כאשר הקרח הימי מצטמצם נחשף האוקיינוס הכהה שמתחתיו, אשר סופג כ-90 אחוז מקרינת השמש ומתחמם. ב-30 השנים האחרונות חלה ירידה חדה בשטח ובעובי של שכבת הקרח הימי באזור הקוטב הצפוני. כיסוי המינימום של הקרח הימי בקוטב הצפוני, שמתרחש כל שנה בסוף הקיץ, יורד מאז 1980 בכ-13 אחוז בממוצע בעשור.
מקורות:
https://climate.nasa.gov/evidence/
https://climate.nasa.gov/vital-signs/sea-level/
https://nsidc.org/cryosphere/quickfacts/icesheets.html
https://nsidc.org/cryosphere/quickfacts/seaice.html
https://www.ipcc.ch/site/assets/uploads/2018/02/WG1AR5_Chapter12_FINAL.pdf
Nerem, R. S., Beckley, B. D., Fasullo, J. T., Hamlington, B. D., Masters, D., & Mitchum, G. T. (2018). Climate-change–driven accelerated sea-level rise detected in the altimeter era. Proceedings of the National Academy of Sciences, 115(9), 2022-2025.
Breitburg, D., Levin, L. A., Oschlies, A., Grégoire, M., Chavez, F. P., Conley, D. J., … & Jacinto, G. S. (2018). Declining oxygen in the global ocean and coastal waters. Science, 359(6371), eaam7240.
